אנסואללה (החות'ים) – בלתי מנוצחים

נכתב על ידי מייקל ת'רוויל

תמונה מאת REUTERS/חאלד עבדאללה

מבט על אנסואללה, הידוע במערב הקולקטיבי פשוט כ"חות'ים" שנקראים על ידי המערב על שם מייסדם חוסיין אל-חות'י; יש לומר שהם עברו דרך ארוכה מההתחלה הצנועה שלהם בתחילת שנות השמונים. היום, אנצאראללה דיבר על כך על ידי ד"ר דיוויד וואלאלו מערוץ היוטיוב שכותרתו: "המופע הגיאופוליטי בסכסוך" הצהיר כי "החות'ים מביישים את המדינות המוסלמיות והערביות האחרות באזור". כחוקר אקדמי יש לו נקודה שאי אפשר להכחיש. בעוד המדינות המוסלמיות והערביות באזור מאמצות את סכומי הכספים והסיוע הגדולים מאמריקה ומהמערב הקולקטיבי, אנצאראללה היא המדינה המוסלמית/ערבית היחידה באזור שנלחמת למען העם הפלסטיני – ועד היום היא עומדת בלתי מנוצחת על ידי אף אומה הנתמכת על ידי המערב הקולקטיבי או מרכיבה אותו.

אנצאראללה, על פי הדיווחים, הוא ארגון שיעי זיידי המבוסס על מיעוט עם פלגים באיראן, תימן ועיראק ושואב את אמונתם במלחמה בשחיתות בכל הרמות ובכל צורה על בסיס שני עקרונות דתיים. הראשון הוא אמונתם בקוראן (ללא צורך בפרשנות) והאמונה בזכותם האלוהית של צאצאי אהל אל-בית לשלוט כגוף שלטוני. עבור תושבי פלסטין ותימן – הם נראים כמלאכים בשדה הקרב; עבור אמריקה והמערב הקולקטיבי, הם נחשבים לקיצוניים ומאז הקדנציה השנייה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אנצאראללה חזר כעת להיחשב לארגון טרור. על פי כתבה ב"ניוזוויק" על אנסואללה שנכתבה ב-2015 תחת הכותרת: "עליית החות'ים":

"החות'ים קוראים לדברים שכל התימנים משתוקקים להם: אחריות ממשלתית, סוף לשחיתות, שירותים רגילים, מחירי דלק הוגנים, הזדמנויות תעסוקה לתימנים מן השורה וסוף ההשפעה המערבית".

לאדם הממוצע שחי במערב הקולקטיבי, זה נראה הגיוני. עמדתנו ב-VEDA Communications היא שהרוב המכריע של האנשים שחיים במדינות המרכיבות את המערב הקולקטיבי פשוט לא מוכנים ללכת רחוק כמו שאנסואללה לקח את זה - ומכאן שניתן ליישם בקלות את המונח קיצוניות/קיצוני.

צלם לא ידוע

עם זאת, בין אם ממשלות המערב קוראות להם קיצוניים או טרוריסטים; בשבועיים האחרונים, בהוראת הנשיא טראמפ, ביצע צבא ארה"ב כמה תקיפות אוויריות עם הבטחה לעוד הפצצות "בלתי פוסקות" על מה שהתברר כאזרחים במקום על המטרה המיועדת להם, החות'ים. לדברי הנשיא טראמפ, יהיו עוד פיצוצים בעתיד הקרוב. יש לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה נעוצה בהצלחתם של אנצאראללה במאמציהם לעצור את זרימת ספינות המסחר ובכך להשפיע על הסחר הבינלאומי הן במפרץ עדן והן בים האדום.

הסיבה השנייה נעוצה בעובדה שהמתחם התעשייתי הצבאי האמריקאי זקוק לסכום מינימלי של 50 מיליארד דולר בשנה כדי לפעול. לכן, להשאיר את אמריקה במצב של מלחמה מתמדת זה רק הגיוני. מדינות כמו ארה"ב וישראל, שבעיני הקהילה הבינלאומית נתפסות כ"מפחדות מדי" להתעמת ישירות עם אנצאראללה בשטח ו"לקטוף מדינות בגודל שלהן", נוקטות במסעות הפצצה שנראה שזו הדרך שלהן לשמור על חייליהן וחייליהן מפני טבח בשדה הקרב נגד אנצאראללה.

בכל הנוגע להיותן בלתי מנוצחות, מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ממשלת תימן, בחריין, קטאר, כווית, מצרים, ירדן, מרוקו, סודאן, ישראל ובריטניה לא הצליחו להביס את אנסואללה. השאלה שעומדת כעת לדיון היא "מדוע אמריקה חושבת שהיא יכולה להביס את אנסואללה עכשיו כאשר בעלי בריתם שנתמכו על ידם לא יכלו לעשות זאת בעבר?". תליונים גיאופוליטיים רבים נוקטים בעמדה שלפיה המלחמה החדשה של אמריקה נגד אנצאראללה תסמן את תחילתה של "מלחמת נצח" נוספת שהם [אמריקה] לעולם לא ינצחו בה. עם זאת, המפסידים במלחמה של ארה"ב נגד אנצאראללה ברורים - האוכלוסייה האזרחית משני הצדדים.